א.
הצגת הסוגיות שיש להכריע בהן:
1. האם רשאי בן זוג למנות עורך דין שיחתום במקומו על הסכם המסדיר חלוקת רכוש עם גרושתו?
2. האם עקב גירושי בעלי הדין זו מזה, אין מדובר "בהסכם ממון" וכיצד הדבר משליך על התנאים הנדרשים לשם אישור ההסכם?
3. האם לצורך אישור הסכם שנכרת לאחר הגירושין ניתן להסתפק בנוכחות בת הזוג והשלוח מטעם בן הזוג?
4. כיצד יש לנהוג בבקשת אישור הסכם כאשר אחד הצדדים מתגורר בחו"ל ללא כוונה להגיע ארצה לשם התייצבות בבית המשפט והאם נדרשת סימולטניות בהתייצבות הצדדים בפני בית המשפט לשם אישור ההסכם בנסיבות שכאלו?
ב.
העובדות הרלבנטיות:
5. בעלי הדין שבכותרת התגרשו זו מזה ביום 21/4/2004 ללא שערכו ביניהם הסכם גירושין וללא שהסדירו את יחסי הממון ביניהם.
6. רכושם העיקרי של הצדדים הינה דירה בעפולה, אשר עליה רובצת הלוואת משכנתא. הצדדים סיכמו בעניין רכושם זה, כי הזכויות בדירה תעבורנה על שם בת הזוג בלבד, אך מכיוון שלא ערכו הסכם גירושין המבטא הסכמות אלו, סירב הבנק הממשכן לאפשר את גריעת בן הזוג מהלוואת המשכנתא ו/או ליתן הסכמתו להעברת הזכויות בדירה ולפיכך, לא יכולה בת הזוג להעביר הזכויות בדירה במלואן על שמה (ראה טענות ב"כ המבקשת בפרוטוקול הדיון מיום 18/5/11 בין השורות 10-12).
7. לאור מצב דברים זה, ערכו בעלי הדין ביום 7/12/10 הסכם ובו ביטאו הסכמתם, הצהרתם ורצונם כי הזכויות בדירת המגורים המשותפת תעבורנה במלואן על שם המבקשת, ללא תשלום תמורה למשיב (להלן : "
ההסכם").
8. אלא מאי? שההסכם נערך בישראל בידי בא כוחם של הצדדים, עוה"ד ח. גורן והוא נחתם על ידי המבקשת מצדה ועל ידי עוה"ד גורן מצדו של המשיב. במצב דברים זה, עלתה השאלה, האם בפני בית המשפט הסכם חתום כדין על ידי המשיב אם לאו.
9. בהקשר זה צירף ב"כ הצדדים ייפוי כח בלתי חוזר שנחתם על ידי המשיב בפני קונסול ישראל בעיר אסטנה שבמדינת קירגיסטאן ביום 14/9/10.
10. עיון בייפוי כח הבלתי חוזר מגלה, כי המשיב הסמיך וייפה כוחו של עוה"ד גורן לטפל בכל הנוגע להעברת הזכויות בדירה נשוא ההסכם ו/או להתחייב להעביר הזכויות בדירה ואף לחתום על הסכמים לשם כך. אמנם ייפוי הכח כולל הסמכה מפורשת לחתום על חוזים לצורך העברת הזכויות, אך העובדה שלא נרשם בו במפורש, כי ב"כ הצדדים רשאי לחתום במקום ובשם המשיב על הסכם גירושין ו/או הסכם ממון, מעוררת קושי משפטי.
11. ביום 18/5/11 קיימתי דיון במעמד המבקשת ובאת כוחה והסברתי לה הקשיים שעומדים בפני בית המשפט בדרכו לאשר ההסכם. בדיון זה הוברר, כי המשיב אינו מסוגל להגיע ארצה וכי על מנת לסייע לצדדים, יש למצוא דרך יצירתית לבחון אותנטיות הסכמתו ולבחון האם ההרשאה שניתנה לעורך הדין כוללת גם הרשאה לחתום על הסכם גירושין ובנוסף, יש למצוא דרך טכנית לתקשר עמו לשם אישור ההסכם, גם מבלי שיתייצב בעצמו בפני בית המשפט.
12. על יסוד כל אלה, ועל מנת לקיים מצוות הפסיקה, הוריתי כי המשיב יתייצב בפני שגריר ישראל בקזחסטן במועד שיתואם מראש עם המזכירות ובמועד זה יקיים בית המשפט שיחת ועידה עם השגריר ועם המשיב, על מנת להבטיח את זיהויו ואת הסכמתו והבנתו את ההסכם וההליך הרלבנטי.
13. היום, בשעה 09:45 קיים בית המשפט שיחה טלפונית כאמור עם המשיב ועם שגריר ישראל בקזחסטן, מר ישראל מי עמי. שיחה זו תועדה בפרוטוקול בית המשפט וממנה עולה, כי המשיב, אשר זוהה בידי השגריר, הסמיך את בא כוחו לחתום על ההסכם בשמו וכי מכל מקום הוא מסכים ומעוניין לאשר את ההסכם. כעת יש לבחון האם ניתן לאשר את ההסכם וליתן לו תוקף של פסק דין.
ג.
סוגיית חתימת ההסכם בידי ב"כ המשיב וסיווג ההסכם:
14. כאמור, עסקינן ב"הסכם גירושין" שעוסק בעניין אחד בלבד והוא העברת הזכויות בדירת הצדדים לידי המבקשת ללא תמורה. על הסכם זה לא חתם המשיב, כי אם בא כוחו וזאת מכח ייפוי כח בלתי חוזר. האם ניתן לראות בכך משום "הסכם חתום" על ידי המשיב? האם בתנאים אלה מקיים ההסכם את תנאי הדין?
15. ראשית, אעיר כי טוב היה עושה עורך הדין שערך את טופס ייפוי הכח הבלתי חוזר כך שהיה מציין בו באופן ברור, כי באמצעותו הוא רשאי לחתום על הסכם גירושין או על הסכם אחר עם גרושתו של מייפה הכוח.
16. אלא שבמקרה דנן ולמען הסר כל ספק מלב, קיים בית המשפט את הבירור הטלפוני עם המשיב ומבירור זה עולה, כי הוא אכן הסמיך את שולחו לחתום על ההסכם וכי רק עקב הקשיים הטכניים הכרוכים בהגעתו ארצה לשם חתימה על ההסכם, הוא לא חתם עליו בעצמו.